בראשית פרק כח' פרשת ויצא – רמז שלישי לירושלים בתורה
בחומש בראשית פרק כו'-כז מסופר על לידת עשיו ויעקב, אחים תאומים, להוריהם יצחק ורבקה.
בין האחים נוצר סכסוך קשה על ברכות הבכורה:
"וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו.
ויאמר עשו בלבו: יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי.
ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול, ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו:
הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך.
ועתה בני, שמע בקולי, וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה, וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך.
… ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו, ויצוהו ויאמר לו:
לא תקח אשה מבנות כנען.
קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך, וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך.
וא-ל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים, ויתן לך את ברכת אברהם – לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלקים לאברהם.
וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי"
יעקב הולך לחרן, וזה מה שקורה לו בדרך:
״וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ.
וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.
וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר: ״אֲנִי ה׳ אֱלֹקי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹקי יִצְחָק.
הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ.
וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ.
וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת.
כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ״.
וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר – ״אָכֵן יֵשׁ ה׳ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי!״.
וַיִּירָא וַיֹּאמַר: ״מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה! אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״.
וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ.
וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא: בֵּית אֵל
וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה.
וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר ״אִם יִהְיֶה אֱלֹקים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹקים.
וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה, יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקים. וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי – עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לך״ (כח א)
בבריחתו יעקב עובר במקום שהתורה קוראת לו בשם מוזר: ׳ה׳מקום, בה׳ הידיעה.
מפרש רש"י:
לא הזכיר הכתוב באיזה מקום, אלא – במקום הנזכר במקום אחר, הוא הר המוריה, שנאמר בו: "וירא את המקום מרחוק" (בראשית כב ד).
רש"י מסביר, שאותו 'מקום' הינו הר המוריה, ההר שעליו נעקד יצחק ושעליו ייבנה בעתיד בית המקדש, בעיר שתיקרא ירושלים.
בעקבות חלומו, יעקב מבין את ייחודו של המקום: "אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים… ויקרא את שם המקום ההוא בית אל"
מוזמנים לשתף את הפוסט!
ראשי קבוצות המעוניינים לקבל פרטים אודות סיורים ו #נופש_עם_תוכן דרך משקפת,
מוזמנים להתקשר 945 700 700 1