חומש בראשית, פרשת לך לך
הפרשה מספרת על אביהם של בני ישראל, אברם.
בסוף הפרשה הקודמת, פרשת נח, התורה סיפרה לנו על אברם בכמה שורות קצרות:
אברם הוא בנו של תרח, אח לנחור ולהרן, ובעלה של שרי. שרי עקרה. אברם עזב עם משפחתו את אור כשדים (דרום עירק) בדרכו לכנען (ארץ ישראל), ונעצר בדרך בחרן (דרום טורקיה).
התורה לא מקדימה לנו תיאור לגבי אברם, כמו תיאורו של נח – ״נח איש צדיק״. היא ׳זורקת׳ אותנו ישר להוראה שקיבל מה׳:
״וַיֹּ֤אמֶר ה׳ אֶל אַבְרָ֔ם: לֶךְ-לְךָ֛ מֵֽאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ.
וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַֽאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַֽאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶֽהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה״
(יב א)
פרשני התורה שאלו על כך. המהר״ל מפראג עונה שמטרת הסיפור אצל נח ואצל אברם היתה שונה.
סיפורו של אברם הוא למעשה סיפורו של עם ישראל. ולכן אין סיבה לתאר את אישיותו (הנלמדת מתוך תיאור מעשיו) אלא – לספר על מטרת המסע, שהיא –
״וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַֽאֲבָ֣רֶכְךָ֔״.
כסימוכין לדברי המהר"ל, מעניין לראות שהמילה ׳זרעך׳ מופיעה בפרשה עשר פעמים, וההבטחה לתת לזרעו את הארץ – שש פעמים:
– לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את…
– כִּ֧י אֶת כָּל הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּלְזַרְעֲךָ֖ עַד עוֹלָֽם…
– ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה…
– לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ…
– לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֨תִּי֙ אֶת הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את…
– נָֽתַתִּ֣י לְ֠ךָ֠ וּלְזַרְעֲךָ֙ אַֽחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַֽאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם…
כשאברם מגיע לארץ כנען (היא ארץ ישראל של היום) הוא עובר ונוסע בה ממקום למקום, חלק מהמקומות עדיין נקראים בשמותיהם עד היום
״וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ… וַיֵּֽצְא֗וּ לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן.
וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַֽעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ.
וַיֵּרָ֤א ה׳ אֶל אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר: לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את.
וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַֽה׳ הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו.
וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵית אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אָֽהֳלֹ֑ה בֵּית אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם.
וַיִּֽבֶן שָׁ֤ם מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽה׳ וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם ה׳.
וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה.
וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֨יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי כָבֵ֥ד הָֽרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ״
(יב ה)
אברם ושרי עוברים טלטלות רבות:
שרי נלקחת על ידי פרעה מלך מצרים, ואז מוחזרת לאברם לאחר שה' מעניש את בית פרעה בנגעים.
אברם יוצא למלחמה גדולה כדי להציל את לוט, בן אחיו הרן, ומנצח במלחמה.
שרי נותנת לאברם את שפחתה הגר ונולד ממנה ישמעאל.
בסוף הפרשה, ה' מבטיח לאברם בן משרי ומשנה את שמותיהם – מעתה, לאברם יקראו אברהם ולשרי – שרה.
וה׳ כורת עם אברהם וזרעו ברית שנשמרת עד היום – ברית המילה.
באותו הזמן, אברהם היה בן 99 ושרה – בת 89. אברהם צוחק לשמע הבשורה שיוולד לו בן משרה, וה' אומר לו – לבנך יקראו יצחק, והוא יהיה מי שימשיך את דרכך:
"״וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹק֗ים: אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק.
וַֽהֲקִֽמֹתִ֨י אֶת בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַֽחֲרָֽי״
בפסוקים הבאים ליקטתי מתוך הפרשה את האיזכורים לארץ ישראל ולקשר בינה לבין זרעו של אברם:
״ויַּ֩עַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם, ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכָל אֲשֶׁר ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה.
וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב.
וַיֵּ֨לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד בֵּית אֵ֑ל עַד הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר הָ֨יָה שָׁ֤ם אָֽהֳלֹה֙ בַּתְּחִלָּ֔ה, בֵּ֥ין בֵּית אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי, אֶל מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה.
וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם ה׳״
(יג א)
״ה׳ אָמַ֣ר אֶל אַבְרָ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד לוֹט מֵֽעִמּ֔וֹ:
שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֨יךָ֙ וּרְאֵ֔ה, מִן הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה.
כִּ֧י אֶת כָּל הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה, לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּלְזַרְעֲךָ֖ עַד עוֹלָֽם.
וְשַׂמְתִּ֥י אֶת זַרְעֲךָ֖ כַּֽעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ, אֲשֶׁ֣ר אִם יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּם זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה.
ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה.
וַיֶּֽאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵֽלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽה׳״
(יג יד)
וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו: אֲנִ֣י ה׳ אֲשֶׁ֤ר הֽוֹצֵאתִ֨יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ״
(טו ז)
״וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם: יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי גֵ֣ר יִֽהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֨רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַֽעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה.
וְגַ֧ם אֶת הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַֽעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַֽחֲרֵי כֵ֥ן יֵֽצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל.
וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה
וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹֽא שָׁלֵ֛ם עֲוֹ֥ן הָֽאֱמֹרִ֖י עַד הֵֽנָּה״
(טו יג)
״בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת ה׳ אֶת אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר:
לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֨תִּי֙ אֶת הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר פְּרָֽת״
(טו יח)
״וְנָֽתַתִּ֣י לְ֠ךָ֠ וּלְזַרְעֲךָ֙ אַֽחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ, אֵ֚ת כָּל אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן, לַֽאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם – וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים.
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל אַבְרָהָ֔ם: וְאַתָּ֖ה אֶת בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹֽרֹתָֽם.
זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַֽחֲרֶ֑יךָ: הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל זָכָֽר"
(יז ח)
״וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹקים: אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן, וְקָרָ֥אתָ אֶת שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק.
וַֽהֲקִֽמֹתִ֨י אֶת בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַֽחֲרָֽי״
(יז יט)
שבת שלום, מוזמנים לשתף!
לקבלת פרטים אודות סיורים ונופש עם תוכן דרך משקפת מוזמנים להתקשר 945 700 700 1