כל אירועי הפרשה מתרחשים בשטחה של ארץ ישראל.
הפרשה נפתחת באלוני ממרא שבחברון.
שלושה מלאכים באים לבשר לאברהם בשורה: עוד שנה יוולד יצחק, בן לאברהם ושרה.
״אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ״
(יח י)
המלאכים עוזבים את אברהם ופונים ללכת לסדום, העיר העשירה אך מושחתת בכיכר הירדן.
הוטלה עליהם שליחות נוספת: להעניש את אנשי סדום על מעשיהם הרעים.
״וַה׳ אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?
וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה׳ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט…
וַיֹּאמֶר ה׳: זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד. אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה.
וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה׳.
וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר: הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?״
(י״ח י״ז)
אברהם שהוא איש של חסד מתפלל לשינוי הגזרה שנגזרה על סדום. ה׳ מבטיח לו, שאם יימצאו עשרה צדיקים בעיר סדום תינצל.
מיד אח״כ אנחנו קוראים ״הדגמה״ לרשעותם של אנשי סדום. קבלת הפנים של סדום לאורחים מאוד שונה משל הכנסת האורחים של אברהם…
כך קיבל אברהם את אורחיו:
״וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר: מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת.
וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.
וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ״
(י״ח ז)
וכך התקבלו בסדום…
״וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם… וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ.
טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה.
וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ: אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה?
הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם!
וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו. וַיֹּאמַר: אַל נָא אַחַי תרעו…״
(י״ט ד)
לוט אחיינו של אברהם הוא הצדיק היחיד בסדום ולכן ניצל עם אשתו ושתי בנותיו מעונשם.
בזמן בריחתם מהאסון שמתרחש בעיר, אשתו של לוט מביטה לאחור ונהפכת לנציב מלח. בנותיו של לוט דואגות, שמה כל העולם נחרב, והן מחליטות לשכר את אביהן, לשכב עימו, כדי להרות את הדור הבא. בתו הבכורה קוראת לבנה שנולד מואב והצעירה – בן עמי.
בעוד כ900 שנה בהמשך, יוולד דוד המלך, צאצא של רות, הגיורת מבנות מואב.
הפרשה ממשיכה מכאן לספר, שאברהם עזב את חברון וירד דרומה לגרר.
״וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר״
(כ א)
שם שוב נלקחת שרה בכוח להרמון המלך אבימלך, ושוב מושבת לאברהם בעקבות התערבות אלוקית.
עוברת שנה,
״וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר. וַיַּעַשׂ ה׳ לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:
וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים.
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק״
(כ״א א)
יצחק גדל ונגמל, ושרה רואה את ישמעאל מצחק. בעקבות כך, שרה דורשת מאברהם לגרש אותו מביתם.
מסביר רש״י: ראתה אותו עוסק בעבודת אלילים. או: שהיה יורה חיצים לעבר יצחק ואומר לכולם – זה רק משחק…
(בואו נזכור, קיים הפרש של 14 שנה בין ישמעאל ליצחק…).
תגובתו של אברהם:
״וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם:
אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ.
כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״
(כ״א יב)
לאחר לידת יצחק, אבימלך מלך גרר מגיע לאברהם לבאר שבע לכרות עימו ברית
״וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה?
וַיֹּאמֶר: כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת.
עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם.
וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע״
(כ״א לא)
בסוף הפרשה, מוזכר המקום הכי קדוש בארץ ישראל, כשה׳ מנסה את אברהם בעקירת יצחק, ומצווה אותו לקחת אותו אל הר המוריה, הוא הר הבית בירושלים
״וַיֹּאמֶר: קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק,
וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ…
…וַיֹּאמֶר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי״
(כב יב)
״וַיֹּאמֶר: בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה׳, כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ,
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ,
כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם
וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי.
וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע״
(כב ט״ז)
שבת שלום, מוזמנים לשתף!
לקבלת פרטים אודות סיורים ונופש עם תוכן דרך משקפת מוזמנים להתקשר 945 700 700 1