משקפת
  • ראשי
  • אודות
  • חבילות
  • סיורים
  • מאמרים
    • ירושלים בתנ״ך
    • ארץ ישראל בפרשה
    • בימים ההם, בקומיקס הזה
  • סרטונים
  • צור קשר
  • 1-700-700-945
  • ראשי
  • אודות
  • חבילות
  • סיורים
  • מאמרים
    • ירושלים בתנ״ך
    • ארץ ישראל בפרשה
    • בימים ההם, בקומיקס הזה
  • סרטונים
  • צור קשר
  • 1-700-700-945
משקפת
  • ראשי
  • אודות
  • חבילות
  • סיורים
  • מאמרים
    • ירושלים בתנ״ך
    • ארץ ישראל בפרשה
    • בימים ההם, בקומיקס הזה
  • סרטונים
  • צור קשר
  • 1-700-700-945
  • ראשי
  • אודות
  • חבילות
  • סיורים
  • מאמרים
    • ירושלים בתנ״ך
    • ארץ ישראל בפרשה
    • בימים ההם, בקומיקס הזה
  • סרטונים
  • צור קשר
  • 1-700-700-945
ירושלים בתנ"ך 3: עוד הסבר לשם 'ירושלים', ורמז ראשון לירושלים בתורה
ראשי » ירושלים בתנ״ך » ירושלים בתנ"ך 3: עוד הסבר לשם 'ירושלים', ורמז ראשון לירושלים בתורה

ירושלים בתנ"ך 3: עוד הסבר לשם 'ירושלים', ורמז ראשון לירושלים בתורה

16 באוקטובר 2018 18:21 אין תגובות חני

בראשית פרק יד', בראשית פרק כב' – רמזים ראשונים לירושלים בתורה

 

הסבר מעניין לשמה של ירושלים מסופר במדרש בראשית רבא.

הסבר זה, מזכיר 2 סיפורים המהווים גם את שני האזכורים הראשונים בתורה – לירושלים.

ואלה הם הסיפורים:

הסיפור הראשון כתוב בחומש בראשית, והוא מספר על מלחמה גדולה בין ארבעה מלכים לחמישה מלכים. אברהם מתערב במלחמה ומנצח את התוקפנים.

"וַיְהִי, בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר, כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם,  עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת: בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם, וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה, שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה, וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִיא צֹעַר.

כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים, הוּא יָם הַמֶּלַח.

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר, וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ.

וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים …

… וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה, וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִוא צֹעַר,

וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה, בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים:

אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם, וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר – אַרְבָּעָה מְלָכִים, אֶת הַחֲמִשָּׁה.

וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים, בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר.

וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה, וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה, וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּסוּ.

וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְאֶת כָּל אָכְלָם – וַיֵּלֵכוּ.

ויִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם, וַיֵּלֵכוּ, וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם  .

וַיָּבֹא הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי…

… וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו, וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף עַד דָּן.   וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק.

וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ, וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם.

וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ, אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר, וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל עֵמֶק שָׁוֵה, הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ.

וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן.

וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר:  בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.   וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ" (בראשית יד)

 

בסיפור הזה מוזכר מלכי-צדק מלך שלם, ששמח על תוצאות המלחמה ובא לברך את אברהם. המקום שנקרא "שלם" – נקרא כך על ידי שם בן נוח, והוא המקום בו נמצא הר הבית בירושלים.

 

הסיפור השני כתוב גם הוא בחומש בראשית:

"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹקים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אַבְרָהָם

וַיֹּאמֶר: הִנֵּנִי.

וַיֹּאמֶר: קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ.

וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹקים.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק.

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.

וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה, וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.

וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר: אָבִי, וַיֹּאמֶר: הִנֶּנִּי בְנִי.

וַיֹּאמֶר: הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה?

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם: אֱלֹקים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי.

וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.

וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹקים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים.

וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים.

וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ.

וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר: אַבְרָהָם אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר: הִנֵּנִי.

וַיֹּאמֶר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה.

כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי יְרֵא אֱלֹקים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי.

וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו. וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ.

וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא: "ה' יִרְאֶה", אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר ה' יֵרָאֶה" (בראשית כב יד)

 

וכך מספר המדרש:

"אברהם, קרא אותו (את שם המקום) 'יראה' שנאמר (בראשית כב יד) "ויקרא אברהם שם המקום: ה' יראה".

שם, קרא אותו 'שלם' שנאמר (בראשית יד יח) "ומלכי-צדק מלך שלם".

אמר הקב"ה:

אם אני קורא אותו 'יראה' כשם שקרא אברהם – שם, אדם צדיק, מתרעם.

ואם אני קורא אותו 'שלם', אברהם, אדם צדיק, מתרעם.

אלא הריני קורא אותו ירושלים כמו שקראו אותו שניהם: יראה שלם = ירושלים.

(בראשית רבא נו' טז' ).

 

בסיפור האחרון, אנחנו מוצאים עוד שם של ירושלים, "ארץ המוריה".

על השם הזה כותב רש"י:

ארץ המוריה –  (זו) ירושלים. וכן (כמו שכתוב) בדברי הימים (ב' ג'): "לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה".

ורבותינו פירשו: על שם שמשם הוראה יוצאה לישראל.

ואונקלוס תרגמו: על שם עבודת הקטורת שיש בו מור, נרד ושאר בשמים.

 

לפי רש"י, לשם מוריה 2 משמעויות:

המשמעות ראשונה היא מלשון הוראה – דבר ה' יוצא מירושלים.

המשמעות שניה היא הקטורת שהוקרבה בבית המקדש בירושלים, המכילה תבלין בשם מור.

 

מוזמנים לשתף את הפוסט!

 

ראשי קבוצות המעוניינים לקבל פרטים אודות סיורים ו #נופש_עם_תוכן דרך משקפת,

מוזמנים להתקשר 945 700 700 1

 

 

« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

האתר בתקופת הרצה. יתכנו טעויות במחירים ומסלולים. ט.ל.ח
בניית אתר - המסלול הירוק
התקשר
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס