חומש בראשית, פרשת נח
הפרשה מתארת את צאצאי אדם וחווה, כמשחיתים את דרכם וגורמים להרס העולם והטבע.
אלוקים מחליט לעשות ריסטרט לאנושות. הוא מזהה אדם אחד צדיק בין כל הרשעים, בשם נח, והוא פונה אליו ואומר לו כך:
"קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ.
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר…"
(ו', יג')
ה' מצווה על נח אשתו בניו ונשות בניו, להתכנס בתיבה, ויחד איתם הם לוקחים זוגות – זכר ונקבה – מכל החיות והעופות.
המבול הגדול בא, מציף את האדמה והורג כל נפש חיה, מלבד מי שנכנס לתיבה. נח, בני משפחתו והחיות שאיתם, חיו בתיבה שנה עד שהאדמה יבשה.
לאחר צאתם, האנושות החלה להיבנות מחדש, מצאצאי שלושת בניו של נח: שם חם ויפת.
הפרשה מפרטת את צאצאיהם, ומספרת על נסיונם שוב למרוד באלוקים על ידי בנית מגדל גבוה.
המרד הסתיים בכך שהאלוקים בלל את שפתם והאנושות התפזרה, לעמים שונים:
״וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.
וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה.
וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.
וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.
וַיֵּרֶד ה׳ לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.
וַיֹּאמֶר ה׳: הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהו.
וַיָּפֶץ ה׳ אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.
עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה׳ שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה׳ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.״ (יא א)
פרק נוסף מוקדש לצאצאיו של שם, כיוון שממנו יצא אברם (שבהמשך ה׳ יוסיף את האות ה לשמו – אברהם).
שם ילד אכפרשד
ארפכשד את שלח
שלח את עבר
עבר את פלג
פלג את רעו
רעו את שרוג
שרוג את נחור
נחור את תרח
ותרח:
״וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן.
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט…
…וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים. שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה. וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד.״
בפסוק הבא אנחנו מגיעים לאיזכור המפורש הראשון לארץ ישראל בתורה:
״וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ
וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת
אַרְצָה כְּנַעַן
וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם״ (יא כו-לא)
שבת שלום, מוזמנים לשתף!
לקבלת פרטים אודות סיורים ונופש עם תוכן דרך משקפת מוזמנים להתקשר 945 700 700 1