פרשת שמיני
הפרשה מתארת את חנוכת המשכן, בשנה השניה לשהותם של בני ישראל במדבר.
בני ישראל עמלו על המשכן וכליו במשך כחודשיים וחצי, מ יא' תשרי בו ירד משה מהר סיני עם הלוחות השניים, ועד כה' כסלו. המשכן נותר מקופל עד א' ניסן, היום שבו נחנך, ובני ישראל ציפו מאוד לטקס החניכה הזה.
האירוע מגיע לשיאו כאשר
״וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ וַיְבָרְכוּ אֶת הָעָם. ויֵּרָא כְבוֹד ה׳ אֶל כָּל הָעָם.
וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה׳, וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים.
וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם״
(ויקרא ט')
אך בפסוק הבא, דקה אח״כ
״וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת, וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה׳ אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם.
וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה׳ וַתֹּאכַל אוֹתָם.
וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה׳.״
קורה אסון נורא באמצע השמחה הגדולה.
חז״ל מנסים להסביר את חטאם של בני אהרון, כדי להבין למה הגיע להם עונש כ״כ חמור. אהרון עצמו, לא מנסה להבין למה. מתוך אמונה בה׳ הוא מבין שזה היה צריך לקרות, ומקבל את הדין.
״וַיִּדֹּם אַהֲרֹן.״
ארץ ישראל לא מוזכרת בפרשה ולכן פניתי להפטרה. ההפטרה היא מתוך ספר שמואל ב׳ ז׳.
מסופר שם סיפור דומה:
דוד המלך רוצה להעביר את ארון ברית ה׳ לירושלים, ממקום משכנו הזמני בגבעה בקרית יערים.
הארון נלקח בעגלה, ובדרך, אחד מנהגי העגלה דואג שהארון הולך ליפול והוא אוחז בו כדי לייצב אותו – ומת.
דוד מזועזע.
מצד אחד הוא לא מבין – למה? למה מגיע לו למות?
מצד שני, הוא מקבל את הדין.
במקום להמשיך במסע המתוכנן, הוא מעביר את הארון למיקום אחר. ורק אחרי שהוא רואה שאין עוד תופעות קשות ושהכל בסדר, הוא ממשיך בתוכנית ומעביר את הארון לירושלים.
ארץ ישראל היא מקום שבו ניסים קורים בטבעיות. זה לא מקום בו אנשים יכולים לעשות מה שהם רוצים. ולכן נדרשת יותר זהירות ותשומת לב למעשים.
שבת שלום, מוזמנים לשתף!
ראשי קבוצות המעוניינים לקבל פרטים אודות סיורים ו #נופש_עם_תוכן דרך משקפת,
מוזמנים להתקשר 945 700 700 1