#ארץ_ישראל_בפרשה
פרשת משפטים
בפרשה הקודמת, קראנו אודות מעמד הר סיני ושמיעת עשרת הדיברות. בסוף הפרשה נכנס משה ״לתוך הערפל״.
בהר סיני, חתמו בני ישראל על ברית נצחית בינם לבין ה׳. ה׳ הציל אותם ממצרים, נתן להם חוקים, והם קיבלו על עצמם לשמור על החוקים עד סוף הדורות.
הברית הזאת, נועדה גם לכך שבני ישראל יבנו עם שיהווה אידיאל חברתי ומדיני כלפי העולם, חברת מופת, ובכך יהווה השראה לדבוק בדרך הטוב.
״וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי,
וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ.
וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״
(שמות יט' ה')
בפרשה הזאת, אנחנו קוראים על המשפטים שה' מוסר למשה.
משפטים אלה עוסקים ברובם בחיי היומיום, בהתנהלותו של האדם מול אדם אחר, או מול סביבתו. מתוארים מקרים בהם האדם נדרש לשמור על רכושו ועל מעשיו כדי לכבד את האחרים ולשמור על צביון חברתי מתוקן. המקרים מתארים חיים המתנהלים בכל עיר ושכונה סטנדרטיים, או במילים אחרות – בחברה המתנהלת כמדינה ריבונית. ואכן, חלק מהמשפטים מכוונים גם להתנהלות האדם מול ארץ ישראל עצמה:
"וְשֵׁשׁ שָׁנִים, תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ, וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.
ְהַשְּׁבִיעִת, תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם – תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה.
כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ, לְזֵיתֶךָ…
שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה,
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם. וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה.
וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה.
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ, אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'…
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ"
(שמות כג' י')
חברת המופת הזו תכון בארץ ישראל וה׳ מבטיח לעם שאם הם יקפידו לשמור על הברית הם יזכו להשגחה אלוקית, ולעזרה בכיבוש הארץ
״כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ,
וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי
וְהִכְחַדְתִּיו.
לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם…
אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ, עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ.
וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר.
כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ.
לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית.
לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי״
(שמות כג')
משה מוסר את המשפטים האלה לבני ישראל:
"וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם. וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע."
(שמות כד' ז')
הפרשה מסתיימת כך:
"וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר, וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר.
וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי, וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים.
וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִתּוֹךְ הֶעָנָן, וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר, לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וַיַּעַל אֶל הָהָר.
וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה."
(שמות כד' טו')
שבת שלום, מוזמנים לשתף!
ראשי קבוצות המעוניינים לקבל פרטים אודות סיורים ו #נופש_עם_תוכן דרך משקפת,
מוזמנים להתקשר 945 700 700 1