פרשות ויקהל – פקודי
הפרשות מתחילות בציווי להקהיל את העם כדי להשמיע להם את דברי התורה, דברי האלוקים, שנאמרו למשה בסיני.
משה מתחיל בציווי על שמירת השבת ואחר כך עובר לעסוק במלאכת בניית המשכן.
פרשת ויקהל מתארת תיאור מרהיב של כל חומרי הגלם יקרי הערך שנידבו בני ישראל לטובת בניית המשכן. ואת התגייסותם המלאה למבצע, עד שנאלצו לעצור את ה"שיטפון"
״וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשֹׂת אֹתָהּ. וַיְצַו מֹשֶׁה, וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר, אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ. וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא.״ (שמות לו')
בפרשה עצמה ארץ ישראל לא מוזכרת. אלא שאל פרשה זו הצמידו חז״ל הפטרה מתוך ספר מלכים א' פרק ז', וגם היא נקראת בביה״כ אחרי סיום הקריאה בתורה.
בקטע ממלכים א' מתוארת הבניה אותה בנה המלך שלמה, כ500 שנה מאוחר יותר – בניית בית לה', בית המקדש בירושלים.
תיאורי הבניה והיצירה של כלי המשכן והמקדש דומים בשתי הפרשיות. אך מעניין לראות עוד דמיון בולט, והוא – בתיאור אודות האמנים, האחראים על המלאכה.
בפרשת ויקהל נאמר עליהם:
״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
רְאוּ קָרָא ה׳ בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה.
וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה.
וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת.
וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ, לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת.
וּלְהוֹרֹת, נָתַן בְּלִבּוֹ: הוּא, וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן.
מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב, לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב, וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג.
עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת.״
(שמות לו')
בספר מלכים כתוב:
״וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחשת.
וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת.
ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו״
(מלכים א' ז')
על הביטויים ״חוכמה, תבונה ודעת״ שחוזרים בשני הקטעים המצוטטים, אומר רש״י:
בחוכמה: מה שאדם שומע דברים מאחרים ולמד
ובתבונה: מבין דבר מליבו מתוך הדברים שלמד
ובדעת: רוח הקודש. (שמות לא' ג')
וכן:
"וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת" –
שלשה כלי אומנות שהעולם נברא בהן שנאמר:
״בחכמה יסד ארץ
כונן שמים בתבונה
בדעתו תהומות נבקעו״ (משלי ג' יט')
בעזרת שלש המידות הללו נבנה המשכן במדבר, ובעזרתן נבנה בית המקדש בירושלים.
וכך נמצא קשר, בין הדברים שקרו בארץ ישראל, לבין המסופר בפרשה.
והנה קשר נוסף, אקטואלי ומרתק.
אמן בן זמננו, מאיר אריאל ז"ל, כתב שיר יפהפה בהשראת הפרשות הללו – געגוע לימי אחווה, עמל וקסם.
שבת שלום, מוזמנים לשתף!
ראשי קבוצות המעוניינים לקבל פרטים אודות סיורים ו #נופש_עם_תוכן דרך משקפת,
מוזמנים להתקשר 945 700 700 1