"… לבי רעד בקרבי משמחה בראותי בעיני בפעם הראשונה את העיר… נמלאתי חרדת קודש, פרק שלם מן העבר הגדול קם ויחיה לפני, נגעו בי כנפי הנצח הרכות… אני מביט אל המראה אשר לפני ותכף אני נזכר בשני ההרים – הר גריזים והר עיבל הסובבים את העיר משני עבריה. הנה הם, הר הברכה והר הקללה. הנה הם לפני ההרים הראשונים שידעתי בחיי…" (הנוסע י. לוריא 1925 לערך)

 

שני הרים מתנשאים מעל העמק בה שוכנת העיר שכם – אלו גריזים ועיבל. שני הרים בעלי הוד קדומים, מרשימים בגובהם, היוצרים יחד מראה עוצר נשימה. מראה מיוחד זה ניתן לראות בדרך העולה לאלון מורה, אבל על מנת לחוש באמת את העוצמה הטמונה בהם, נטפס 881 מטר ל'מצפה יוסף' אשר בראש הר גריזים. שלושה גבולות במבט אחד – ממזרח, עבר הירדן. ים התיכון במערב ואם יתמזל מזלנו נראה בצפון את החרמון הלבן. למרגלותינו בעמק – העיר שכם ומהעבר השני – הר עיבל. כאן מתעוררים סיפורי התנ"ך לחיים: נהלך עם אברהם אבינו, נצפה על חלקת השדה אשר קנה יעקב אבינו ובה נקבר יוסף הצדיק, נחזה בבני ישראל מקיימים את מעמד הברכה והקללה, נריח את הקורבן מעל מזבחו של יהושע בן נון ונשמע את יותם נושא את משלו…

 

שכם (נבלוס בשמה הערבי), העיר הערבית השנייה בגודלה ביהודה ושומרון, מרובה במחנות פליטים צפופים ובעלת מורשת היסטורית וממצאים ארכיאולוגים רבים. ובלב שכם – קבר יוסף.

 

בפסגת הר גריזים, הישוב הר ברכה וגבעת סנה יעקב. בצפונו, עדת השומרונים – קהילה ייחודית ומרתקת, דוברת ערבית ושומרת חלק ממצוות התורה, המסתובבת באזור כבר 2500 שנה… ניתן לטעום מסיפורה על ידי ביקור במוזיאון (לתיאום- 0578862504) ולהגיע לסוכה השומרונית או להקרבת קרבן הפסח.

 

סמוך למגורי השומרונים, גן לאומי (הסגור למבקרים) בו עתיקות של מקדש הלניסטי ועליו כנסיה ביזנטית מתומנת. בתל א-רס- שרידים ממקדשו של האל היווני זאוס, אשר בעבר ירדו ממנו מדרגות עד לשכם.

 

קצת כבדה ההיסטוריה שלנו? נסיים בשחייה מצננת במעיין עמשא שבמרגלות ההר.